איך יכולים הורים לסייע לילדיהם במצבי חירום

ילדים נעזרים במבוגרים כדי לפרש ולהבין את האירועים, להרגיש בטוחים ולהתאושש
במהירות ממצב המצוקה. ככל שהם צעירים יותר התגובה של הילדים קשורה לא רק
לאירועים החיצוניים אלא גם לתגובה של המבוגרים סביבם. עובדה זו מאפשרת למבוגרים
להשפיע רבות על ההתמודדות של הילדים.
תפקידנו העיקרי במצבים של דחק להעניק לילדים תחושה שאנחנו נוכחים לצידם, דואגים
להם, מבינים ואוהבים אותם.
לדרכים בהן נוכל לסייע ולתמוך בילדים במהלך ולאחר אירוע קשה:
1
. דאגו לעצמכם-
הילדים מסתכלים על המבוגרים בסביבתם- טפלו בעצמכם ושימרו על עצמכם כדי שתוכלו
להיות לעזר לילדים שלכם.
הציגו דוגמא אישית לשמירה עצמית- שימרו ככל האפשר על שגרת יום, אכילה נכונה,
שתייה, שינה, המנעות מחשיפה מוגברת לתקשורת ופעילות אקטיבית.
2
. חשוב לזכור וחשוב להזכיר שהתגובות של הילדים נורמליות למצב שאינו נורמלי.
3
. צרו עבור הילדים מרחב בטוח ומבין לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם-
חשוב ליזום שיחות על המצב / האירוע- להסביר את ההתרחשויות בשפה ובמושגים
מותאמים לילד.
עודדו את הילדים לשאול ולשתף ברגשות ובמחשבות שלהם באמצעות שאלות
הקשיבו לילדים בעניין, ללא הפרעה, ביקורת או שיפוטיות
עודדו ביטוי רגשי במגוון דרכים מילוליות ושאינן מילוליות
4
. תנו מידע, הסבירו ותווכו את האירועים-
תנו לילדיכם מידע עדכני ושותף על האירועים. הזימו שמועות.
התאימו את המינון והתכן של המידע לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילדים
הקפידו לשזור בהסברים גם מסרים מרגיעים ודוגמאות או עצות לגבי דרכי התמודדות
סיימו את השיחה עם מסרים אופטימיים "המצב הזה זמני, הוא יגמר.." "גם בעבר ידענו
להתמודד…".
הסבירו לילדים גם את ההקשר הרחב של האירועים כדי להעניק תחושה של משמעות לחיים
באיזור החשוף לסכנה כך שיחושו שישנו ערך למעשיהם.
הקפידו למנן את החשיפה של הילדים לאמצעי התקשורת / רשתות חברתיות. תווכו והסבירו
להם את הנאמר בתקשורת.
5. הגבירו את הסולידאריות המשפחתית
הגבירו מגע פיזי
בלו זמן רב יותר מן הרגיל בקרבת הילדים במשחק, פרוייקטים משפחתיים, ארוחות ושיחות
משותפות
צמצמו ביטויים של מתח בין ההורים.
6. שימרו על השגרה-
שימרו על סדר היום הקבוע- או, צרו שגרת יום חדשה השומרת על הטקסים והערכים
המוכרים לכם כמשפחה )ארוחות משותפות, משחקים משותפים וכו'(.
שימרו על קיום חובות בבית- תוך רגישות והתאמת הדרישות למצבם הרגשי של הילדים.
שימרו על החוקים והנורמות בבית- תוך גילוי סבלנות רבה למצוקה שלהם.
7. פעילות והפעלה
העניקו לילדים תחומי אחריות בבית ובניהול שגרת החירום.
נסו ליזום פעילות אקטיבית מחוץ לבית אם ניתן, או בתוכו )למשל ריקוד והתעמלות(.
כדאי ליזום גם פעילות מרגיעה כמו הקשבה למוזיקה, צפייה בסרטים, מפגשים חברתיים.
8. שימרו על וחברו עם הקהילה
עודדו את הילדים וסייעו להם לשמור על קשר עם חבריהם.
קחו חלק בפעילויות קהילתיות- היו מעורבים בקרב שכנים, הגבירו את המעורבות החברתית
וההתנדבות.
1. במידת הצורך- אל תהססו לפנות לסיוע מקצועי
איך תדעו מתי נדרשת התערבות מקצועית?
– אם תגובות הילדים קיצוניים וחמורות ביחס לילדים אחרים בני גילם שבאותה
הסביבה.
– אם התגובות של הילדים אינן משתפרות ואפילו מחמירות עם הזמן.
– אם התפקוד של הילדים נפגע באופן חמור )שינה נפגעת מאוד, שינויים משמעותיים
בתיאבון או סירוב לצאת מן הבית / מיטה לאורך זמן(.
– אם אתם דואגים ויש לכם ספק- תמיד עדיף לפנות לקבלת סיוע.
ממה כדאי להמנע?
– הגבלת הפעילות של הילדים באופן קיצוני )אפשר ללמוד מתוך הסתכלות על הסביבה
הקרובה(.
– קבלת התנהגות נמנעת של הילדים לאורך זמן )אינם רוצים לישון במיטה, לצאת מן
הבית וכו'(.
– הצפת את הילדים ברגשות שלכם או חשיפה של מצוקה לא מווסתת שלכם בפניהם.
– ביקורת או תיוג שלילי לתגובות של הילדים.
– כפייה של פעילויות שמעוררות בילדים חששות.
קו הסיוע של נט"ל: 1-800-363-363